לא מעט מטפלים בתחום המשפחה ועובדי רווחה מקבלים אליהם תיקים הקשורים לניתוק קשר של ילדים מהוריהם כתוצאה מניכור הורי. טיפול בניכור הורי שונה ב 180 מעלות מהטיפול הקונבנציונאלי אליהם נדרשים המטפלים ביום יום שלהם.
בפשטות ניכור הורי הוא מצב של הסתה של הורה אחד את ילדיו כנגד ההורה השני ושליטה פסיכולוגית ודנמיקה של השתלטות על התודעה של הילד באמצעים מניפולטיביים. על מנת ללמוד עוד על התופעה וכיצד היא מתבצעת לחצו כאן.
אם אתם נמצאים בתהליכי גירושין או אם יש לכם חברים או משפחה שנמצאים בתהליכי גירושים אנו מפצירים בכם שלאחר קריאת מאמר זה תורידו בחינם את הספר פשוט להתגרש נכון (או תשלחו אותו לזוג שהחליט להיפרד ולהתגרש). הספר עזר למאות זוגות בישראל להתגרש בטוב במינימום נזקים כלכליים ונפשיים לעצמם וילדיהם. את הספר ניתן להוריד בחינם בלחיצה מכאן.
ארבעת ההבדלים המשמעותיים בין טיפול משפחתי רגיל לטיפול בניכור הורי
1. הרצון האמיתי של ההורה המנכר הוא שהילדים ימשיכו להיות בנתק עם ההורה השני גם אם הם טוענים אחרת.
ההבדל המשמעותי הראשון בין טיפול משפחתי רגיל לטיפול בניכור הורי הוא שבטיפול רגיל יש רצון משותף של שני ההורים להגיע לפתרון לטובת הילדים. כשמדובר בניכור הורי בדרך כלל אין רצון אמיתי של ההורה המנכר (המסית) להגיע לפתרון. בתוך תוכו ההורה המנכר (המסית) לא באמת רוצה שינוי. הוא רוצה שהילדים לא יהיו בקשר עם ההורה השני גם אם הוא או היא טוענים אחרת.
ההוכחה לכך היא שרוב הטיפולים בניכור הורי הם תחת צו בית משפט מאחר ובדרך כלל כל ניסיונותיו של ההורה שהילדים אינם בקשר אתו להגעה לטיפול ללא צו בית משפט נענים בשלילה ע"י ההורה האחר והוא נאלץ להגיש תביעה לטיפול פסיכולוגי. זו ההוכחה לכך שההורה המסית (המנכר) לא באמת רוצה להגיע לפתרון.
2. הילדים לא באמת מבטאים את קולם האמיתי תחת מצב של ניכור הורי.
בטיפול הקונבנציונלי נקודת המוצא היא שהמטפל יאמין לילד שמה שהוא אומר אלו הם אכן תחושותיו הנקיות והאמתיות. בטיפול בניכור הורי חייב המטפל לקחת בחשבון שהילד היה/ או עדיין נמצא תחת מניפולציות פסיכולוגיות רגשיות של ההורה המסית ולכן ברוב המקרים מילותיו אינם באמת רצונותיו ובטח הם אינם לטובתו. זהו טיפול בשינוי מחשבתי משמעותי וזוהי מלאכה לא פשוטה שהמטפלים בניכור הורי צריכים להתנהל בה אם הם עוסקים בטיפול משפחתי וזוגי שאינו תחת המטריה של ניכור הורי.
3. בטיפול תחת ניכור הורי ברוב המקרים יש אחריות למצב רק להורה אחד.
בטיפול משפחתי רגיל ישאל המטפל כל צד: "מה החלק שלך בבעיה?". בטיפול בניכור הורי ברוב המוחלט של המקרים רק צד אחד אחראי לבעיה של ניתוק הקשר. כן, לא תמיד צריך 2 לטנגו!. המטפל, אם לא יהיה מפוקס בטיפול יכול לחטוא בשאלות אלו – דבר שיצור מנוף להורה המסית להמשיך בפעילותו. בשלב הטיפול תחת צו בית המשפט ההורה המנכר מחכה לארועים שכאלו על מנת שיוכל להגיד בבית המשפט שגם המטפל/ת בעצמו/ה חשבו שיש לצד השני חלק בניתוק הקשר עם הילדים וזה לא רק אשמתו.
4. מצב של ניכור הורי הוא מצב של התעללות נפשית בילדים.
למטפל/ת או למומחה בניכור הורי חייבת להיות ההבנה העמוקה שילדים שעוברים ניכור הורי הם ילדים שעברו ועוברים התעללות נפשית! לפעמים יש תחושה של זילות למושג "ניכור הורי" , כלומר ישנם מטפלים שמבינים שהתיק שהגיע אליהם הוא ארוע הסתה של הילדים כנגד ההורה השני שהוביל לניתוק קשר, אך יחד עם זאת אין הם נותנים את הדעת מספיק שהסתה וניכור הם פעולה של התעללות נפשית בילדים ולכן הם אינם מדגישים זאת בצורה חד משמעית בדוחות שלהם לבית המשפט.
ומדוע זה מסוכן? שהרי אם הילד או הילדה היו מגיעים לטיפול עם סימני התעללות פיזית כגון סימנים כחולים וחבלות המטפל לא היה חושב פעמיים ומייד מוציא על כך דו"ח לבית המשפט על מנת להציל את הילדים להפסיק את ההתעללות.
כל שופט שהיה מקבל דו"ח שכזה היה עושה פעולות מהירות דרסטיות ומשמעותיות על מנת לשמור על הילדים.
אז מדוע כשמדובר בהתעללות נפשית ורגשית לפעמים לא ממהר המטפל/ת להוציא דיווח על כך? האם הנזקים וההשלכות של התעללות נפשית נמוכים מהנזקים של התעללות פיזית?
יש הטוענים שדווקא ההשלכות של נזקים נפשיים משמעותיים הרבה יותר על הילדים לטווח הארוך מאשר נזקים פיזיים. כך או כך זה לא באמת משנה . התעללות מכל זוג שהיא צריך להפסיק ובמהירות ובמיוחד כשמדובר בילדים. מטפלים שלא מרימים דגל אדום ישר כשהם מבינים במה מדובר גורמים להמשך נזקים נפשיים לילדים. כלומר דיווח מהיר ותקיף לא צריכה להיות רק אופציה מבחינת המטפלים אלא חובה מוסרית כלפי הילדים.
חשוב שמטפלים יבינו שהמערכת המשפטית פעמים רבות מנומנמת מאחר ולכל שופט יש עומס של תיקים עליו. דיווחים של מטפלים אשר לא יהיו חד משמעיים כנגד הורה מנכר יקבלו התייחסות מנומנמת אשר תמשיך לפגוע בבריאות הנפשית של הילדים.
בכדי ששופט יעשה מהלכים משמעותיים אשר ייטיבו עם הילדים הוא חייב להבין את עוצמת הבעיה. ויותר מכך אם המטפל לא יציין וידגיש אותה הוא חוטא לילדים אשר עוברים התעללות רגשית בביתם וגרוע מכך נותן לגיטימציה להורה המנכר להמשיך בדרכו. לפעמים יש תחושה שאי עשייה גרועה פחות מעשייה אך לא כך ברוב במקרים ובמיוחד כשמדובר בניכור הורי. למעשה כמשדובר בניכור הורי אי עשייה = הזנחה! הזנחת הילדים.
לסיכום
אם אתם הורים שסובלים מניכור הורי מצד ההורה האחר ונאלצתם להגיש תביעה בבית המשפט תדאגו לכך ותתעקשו על זה שהמטפל/ת שימנה לכם בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני הוא מומחה בתחום הניכור ההורי ולא מטפל זוגי או משפחתי רגיל. מטפלים בניכור הורי חייבים להבין שהם עוסקים בדיני נפשות של ילדים ויש בידיהם הרבה כח לקבוע את עתיד בריאותם הנפשית של הילדים שנמצאים מולם ולכן הם חייבים להיות חדים ואמיצים מאד בדיווח שלהם לבית המשפט.
אם אתם בשלבים הראשונים של הניכור ההורי ועוד לא פעלתם – זה הזמן לפעול!
יש כאלו שטוענים שהזמן עושה את שלו והדברים מסתדרים. לדעתינו זה בדיוק ההפך כשמדובר בניכור הורי. ככל שהזמן עובר ולא יצאתם לפעולה הן במישור המשפטי והן במישור האישי שיחזק אתכם במציאות הבלתי נסבלת ביחד עם הדרכה איך לפעול מול הילדים המצב רק יחמיר יותר והסיכוי לחידוש הקשר יתרחק. צרו איתנו קשר ונעשה את כל מה שאפשר לעשות לעזור לכם להחזיר את הילדים שלכם אליכם. לזמן יש משמעות קריטית. חשוב לזכור זאת!
ולכל ההורים שילדיהם אינם מדברים עם ההורה השני צפו בסרטון למעלה איך הורה אחראי צריך לפעול לטובת ילדו.
